פסק-דין בתיק ס"ע 9463-07-11

1.      הנתבעים 2 ו-3 הנם בני זוג נשואים השותפים בעסק להובלות ששמו "רב מוביל"', הוא הנתבע 1 (להלן- "העסק"). 

2.      התובע, מר ישראל נתנאל טבקה (להלן- "התובע"), הועסק על ידי הנתבעים בתפקיד של נהג הובלות.

3.      לאחר סיום יחסי העבודה שבין הצדדים, הגיש התובע תביעה זו לתשלומים הנובעים מתקופת העבודה וסיומה ובכלל זה פיצויי פיטורים ופיצויי הלנתם, פיצוי חלף מתן הודעה מוקדמת, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, גמול בעד עבודה בשעות נוספות, דמי הבראה, פדיון חופשה, פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה, פיצוי בגין אבדן הזכאות לגמלת אבטלה ופיצוי בגין אי מסירת הודעה על תנאי העבודה לפי סעיף 5 לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב-2002 (להלן- "חוק הודעה לעובד").

4.      הנתבע 2 הגיש נגד התובע תביעה שכנגד בגין "נזקים" ו"הפסדים" נטענים שנגרמו לכאורה על ידי התובע בתקופת עבודתו (להלן- "התביעה שכנגד"), ובכלל זה שימוש פרטי במשאית, בטלפון הנייד ובכרטיס האשראי של העסק וכן לפיצוי בגין גניבה של ציוד שהושאר במשאית ופיצוי חלף מתן הודעה מוקדמת להתפטרות. ב"כתב תשובה לתביעה שכנגד" הכחיש התובע את כל הטענות שהועלו נגדו בתביעה שכנגד. למען הנוחות, בדיוננו בתביעה שכנגד נמשיך לכנות את התובע שכנגד "הנתבע 2" ואת הנתבע שכנגד "התובע".

ואלה הן העובדות העולות מהראיות שהובאו לפנינו

5.      התובע הועסק אצל הנתבעים בין התאריכים 1.7.09 - 30.6.11.

6.      התובע היה נהג הובלות ומנהל עבודה. במסגרת תפקידו פיקח התובע על עבודת הסבלים, הכין סידורי עבודה, ביצע רישום של הזמנות עבודה ונתן הצעות מחיר ללקוחות הנתבעים. 

7.      התובע היה כפוף למנהל העסק, הנתבע 2.

8.      לנתבעים לא היה משרד. אין חולק שהפיקוח של הנתבע 2, על הנעשה בעסק ובכלל זה על עבודת התובע בוצע בעיקרו באמצעות שיחות טלפוניות בהן נמסרו לתובע הוראות והנחיות לביצוע העבודה וכך גם התקבלו מהתובע דיווחים על העבודה, באופן שהנתבע 2 ניהל את העסק "מרחוק".   

9.      התובע היה הנהג היחידי בעסק והוא נהג במשאית היחידה שבבעלות הנתבעים.

10.  בין הצדדים הוסכם כי בסוף כל יום עבודה התובע יסיע את הפועלים הביתה ולאחר מכן ייסע למקום מגוריו במשאית בה נהג. התובע לא הורשה לבצע נסיעות פרטיות במשאית. 

11.  לצורך ביצוע עבודתו נמסר לתובע טלפון נייד וכרטיס אשראי על שם הנתבע 2 (להלן- "כרטיס האשראי") ששימש לביצוע רכישות עבור העסק. אין חולק שהתובע הורשה לעשות שימוש בכרטיס האשראי לצורך תדלוק המשאית ורכישת ארוחות לפועלים.

12.  התובע היה עובד חודשי ושכרו המוסכם היה 5,500 ש"ח נטו, שהם 6,059 ש"ח ברוטו (לעניין זה מקובלת עלינו גרסת הנתבעים שנתמכה בראיות שהובאו לפנינו).

13.  אביו של התובע חלה בראשית שנת 2011. ביום 29.6.11 הודיע התובע לנתבע 2 שבכוונתו להיעדר מהעבודה לצורך הסעת אביו החולה (שהקיא דם) לבית חולים. הנתבע 2 הביע מורת רוח מהודעה זו וביקש מהתובע שאחיו, יוחנן, המועסק אף הוא בעסק, יסיע את האב במקומו. אין מחלוקת שהתובע התייצב לעבודתו באותו היום, אם כי באיחור.

14.  בשעות הערב של יום 29.6.11 הורה הנתבע 2 לתובע לאסוף למחרת בבוקר נהג חדש ולהעביר לו חפיפה.

15.  למחרת היום (30.6.11) הורה הנתבע 2 לתובע להעביר לנהג החדש את המשאית ואת הטלפון הנייד שהיו ברשותו.

16.  בתלושי השכר שהונפקו לתובע  הופיעה הנתבעת 3 כמעסיקתו של התובע.

17.  הנתבעים לא הפרישו לתובע סכומים לקרן פנסיה או קופת גמלה אחרת.

העדויות